ריקוד הוא התנועעותו של גוף האדם תוך יצירת תבניות תנועתיות הנושאות משמעותאו מידע(אסתטי, רגשי, חברתי), בדרך כלל באופן קצביולצלילי מוזיקה, המתבצעת או כאומנותמול קהל או למטרות בילוי, טקסים חברתיים, מסורתייםאו דתיים, פולחן, ספורט, ריפויוכדומה. המילה ריקוד מתארת גם שרשרת מסוימת, מוגדרת ומקובעת, של תנועות ריקוד, למשל: הריקוד "צדיק כתמר" או ריקוד גשםאינדיאני.

בעברית של ימינו משתמשים במושג מחוללתיאור כל סוג ריקוד שמיועד להיות מבוצע מול קהל ונתפס כאומנות, בניגוד לצורות ריקוד שמבוצעות למטרות אחרות.

הריקוד נוצר בשחר האנושות, כחלק מרכזי של הפולחןהאלילי. במהלך ההיסטוריה נחשב הריקוד לתחום עממי יחסית לשאר האומנויות, בעיקר משום שאינו דורש השכלה וחומרי גלם.

הריקוד החל להיות מופץ באירופהבתקופת הרנסאנס, עם תרבות הנשפים שהתפתחה בקרב האצולה באותה תקופה (למרות שהאמנים עצמם לא התעסקו בריקוד).

רק במאות האחרונות קיבל הריקוד מעמד השקול לשאר האומנויות, בעיקר עם פיתוח אמנויות הבמה.

כוריאוגרפיההיא מקצוע בו יצירת אומנות מבוססת על הריקוד, כלומר- הכוריאוגרף בוחר מוזיקה מסוימת ומתאים לה תנועות ריקוד מסוימות, המהוות את עיקר היצירה.

טענה ידועה היא כי ריקוד מחובר לנפשהאדם דרך הגוף שלו, ומאפשר לו לבטא רגשות שונים (תסכול, כעס, אושר, וכו'), במודע ובאופן בלתי-מודע. ביסוס לטענה זו ניתן למצוא בכך שכל רקדן נוטה לפתח סגנון ריקוד שונה, התלוי גם במצב רוחו ובחברה בה הוא רוקד.

כמו כן, כל תרבותמפתחת סגנונות ריקוד משלה, המשתנים לאורך ההיסטוריה.